לזכר חברים שאיבדנו לאורך הדרך
יהי זיכרם ברוך
ישראל בן ישראל - יו"ר העמותה
1957-2025, בן 68 בלכתו במפתיע.
יושב ראש ומוביל העמותה בשנותיה הראשונות.
עזבת אותנו המומים, מתקשים לעכל שאינך עוד איתנו. ישראל, היית אדם מיוחד, חיובי תמיד. איש של אנשים, אוהב אדם במלוא מובן המילה. אהבת להכיר ולהוקיר כל אחד, אפילו נוסעים שהוזמנו לטיסה על ידי חברים ולא הכרת קודם לכן. תמיד הקפדת להציג את האורחים, בתדריך או בקפה שלאחר הטיסה, עם דברי הערכה כאילו היו בניך. אהבת את החיים, את הצחוק, את הטיסה (אבל לא יותר משעה ורבע...), ואת הקולינריה המשובחת. בכל הזדמנות שתית בירה טובה וליווית אותה במטעמים, לעיתים כאלה שהכנת בעצמך, כמו סביצ'ה ודגים נאים. בכל פעם שנסעתי לקנות דגים, ביקשת להצטרף, ולחזור הביתה עם שלל טרי משלך. היית איש משפחה, שיחה וחברים. אהבת את נירה, אביב, שירה ושני, והיית נכון לעזור לכל אדם, קטן כגדול, בכל עת. כיבדת כל אדם, ובמיוחד את אמך (שתיבדל לחיים ארוכים). היית המאושר באדם לראותה חוגגת את גיל 100, ובכל הזדמנות נסעת לבקרה ולהצחיקה. כחבר בקבוצת "סנונית", היית פעיל, דומיננטי ונוכח בכל שיחה. אהבת את המפגשים, הטיולים בארץ ובחו"ל, ולא זכור שפיספסת ולו טיול אחד. כך גם בטיסות, בכל סוף שבוע אפשרי, שישי או שבת, היית שם. וגם בטיולי הג'יפים, בכל מעבר או מעלה מאתגר, עברת בביטחון ובקלילות שהיו סימן ההיכר שלך. אתה ואני הכרנו לפני 17 שנה, כשאלי דדון ואני יזמנו תחרות טיסה וניווט לכל חברי העמותה בלכיש. הגעת כיו"ר העמותה והצעת להצטרף, ולקיים את התחרות לזכרו של עוזי שפר ז"ל, טייס בקאי. אתה טיפלת בקשר עם המשפחה והמימון, והתוצאה, תחרות מוצלחת ומרגשת מעבר לכל תחזית. עד כדי כך שהמשפחה התרגשה והכפילה את המימון לשנה הבאה. מאז, נרקמה בינינו חברות אמיצה שנמשכה לאורך השנים, עם מפגשים רבים, טיסות, שיחות וצחוק. ג'אן מארק חברך
אבי גרטי
1954-2025, בן 71 בלכתו במפתיע
אבי היה שריונר בנשמתו ואיש ארץ ישראל במלא מובן המילה, כנותן שירותי מיחשוב לחקלאים, חי אדמה וחקלאות כל יום ונהנה מכך. ברכב התנגנה תמיד רק תחנה אחת של שירי ארץ ישראל הישנה ואבי ידע את כל מילות השירים בעל פה ובשקיקה. בטיולים הכיר ונווט מלמעלה ללא שום בעיה וללא עזרת מפה. אבי היה איש משפחה ובן מסור לאמו, נשוי לשלומית ואב גאה בשלושת בניו אורי יאיר ודן ובהישגים שלהם וכמובן סבא מאושר וגאה. כאחד מוותיקי העמותה ומנחת רונית אבי השאיר חותם משמעותי במקום שהיה לו לבית שני, עם החיוך הכובש, הלב הרחב ובקולו העמוק תמיד עזר לכולם: בעצה טכנית, כלי עבודה, חילוץ רכב תקוע או כלי שנחת חירום וכמובן מידי פעם אבטיח טוב מהשטח. טסנו וטיילנו המון במסגרת קבוצתנו המיתולוגית "זאבי אוויר" ובקבוצת "הטיול הבא" עם שקורי וחברים. אבי נהנה מאוד מהתחביב ונהג להשקיע שעות בטיפול בכלי במסירות ובהתמדה: "לא טסים אם לא בטוח" היה אומר, והקפיד על כל כללי הבטיחות והטיסה. לאחרונה הספקנו לחגוג לו יום הולדת 71 במנחת ולמרות שהוא אף פעם לא חשף רגשות - ראינו שנהנה מההפתעה. אבי, היה לי חבר אמת, דיברנו כל יום ועל הכל, הסתובבתי אתו לא מעט בשדות במסגרת עבודתו, חופש מושלם מעבודת המשמרות שלי ולמדתי להכיר מקרוב את עולמו. יחד עם ניסים מינוב היינו שלישיית חברים, בלב ובנפש, קשר אמיתי ומיוחד שייחקק בזיכרוני לעד. קולו, צחוקו, עצותיו והנוכחות שלו כל אלה יחסרו לנו מאוד. וכפי שאמר ארז: "מנחת רונית לא יהיה אותו דבר בלעדיו". מתגעגע אליך כבר, חבר יקר אברהמי טל
מאור רפאל שלום
1976-2023, בן 47 בנופלו במהלך מלחמת חרבות ברזל ב 7.10.23
בן 47 בנופלו במהלך חתירה למגע ביחד עם חוליית שב'כ מול מתקפת המחבלים 7.10.23. מאור הלה ושלושת ילדיהם ממושב ערוגות, היה חבר בוועד העמותה ופעל ללא לאות לאחד ולקדם את העמותה לגבהים ושטחים חדשים. בנוסף ליכולותיו הביצועיות, מאור ביצע הכל עם החיוך האין סופי שהדביק ושימח את החברים לטיסות בקבוצת הדרומיים ובשאר הטיסות שיזם. המוטו היה: "תמשיכו יחד להיות שמחים כי יש הרבה טעם בחיים ואני רק אחד מ 8 מיליארד אנשים". אבל לנו מאור היה אחד ומיוחד תמיד עזר ותמיד חיפש את הטיסה הבאה. מאור נפל בקרב ארור כלוחם שב'כ ,התנדב לרוץ קדימה ולעזור כרגיל למי שיכל. תהיו אנשים טובים / מאור שלום ז"ל כי מעפר באנו ואל עפר נשוב כולנו נולדנו שווים ונמות שווים ולכן, תהיו אנשים טובים סורו מרע אל תתפתו לכסף, כוח וכבוד תשארו פשוטים ופשוט תהיו אנשים טובים תעמדו על שלכם, תהיו חזקים אבל תדעו גם לוותר לאחרים פשוט תהיו אנשים טובים תעזרו לכל מי שצריך תגלו אמפתיה ותהיו סלחניים רק תהיו אנשים טובים תעשו דברים שאתם אוהבים אך תנסו שלא לפגוע באחרים תהיו אנשים טובים תחשבו על הדורות הבאים תשאפו לשלום עם האוייבים אבל קודם לכן תשלימו עם הקרובים פשוט תהיו אנשים טובים תעכירו את מה שיש לכם ותאמינו בעצמכם וגם באחרים אז רק תזכרו תהיו אנשים טובים
לירן אלמוסנינו
1981-2023, בן 42 בנופלו במהלך מלחמת חרבות ברזל ב 7.10.23
לירן נולד באפריל 1981, חבר במושב כמהין יחד עם אשתו אפרת וחמשת ילדיהם, חי את האדמה, השטח ואת המדבר. לירן הפעיל דיר כבשים לתפארת, ובו עסק גם בתיירות מדברית ובכך הדביק אורחים מכל הארץ והעולם באהבתו האדירה למדבר, לשטח ולחוויות משפחתיות בגלישת חולות ובטיולים וארוחות בעומק השטח. לצד כל זה התנדב למשימות בטחון שוטף והגנה מפני פעילות חבלנית וגניבות בפתחת ניצנה. לפני שלוש שנים יזם הקמת מצפה של "השומר החדש" באזור, ואירח את מתנדבי שנת השירות במשק שלו. כמו בנופלו, כך גם בחייו תמיד היה הראשון לעזור, להתנדב ולהקריב מעצמו. היה איש עשייה אמיתית ומכל הלב. לירן נלחם בגבורה ובנופלו השאיר את אשתו אפרת וחמשת ילדיהם גיא, גבע, פלג, טנא ומטר.
יעקב דוד
1957-2021, בן 63 בלכתו במהלך טיסה במסוק שכל כך אהב
יעקב נולד בשנת 1957, גדל והתחנך בבאר שבע, צמח והתפתח לאיש עסקים מוצלח, בעל למופת לרעייתו רותי, אבא לשלוש בנות מוצלחות וסבא לחמישה נכדים מדהימים. יעקב היה קבלן פיתוח ותשתיות אשר ניהל פרויקטים גדולים ומשמעותיים ברמה הארצית, כחלק מחברה שעסק בה והייתה למפעל חייו - ״אריה ארז״ בשותפות עם אחיו. ליעקב היו תחביבים רבים - טיולים מסביב לעולם, טבע, טיסות במצנח רחיפה ובשנותיו האחרונות הוציא רישיון טייס והטיס מסוק פרטי. יעקב היה חברותי במיוחד, בעל אישיות כובשת, מגנט אנושי שכל אחד רצה להיות מסביבו ובחברתו, מצחיק, חייכן, אופטימי ואדם נדיר. המוטו של חייו היה שצריך לחיות וחיים פעם אחת, לכן דאג למלא את זמנו בדברים שעושים לו טוב, לדאוג למשפחתו המצומצמת להמשך חיים טובים ויציבים, לשאוף קדימה ולא לעצור באף תחום בו עסק והתפתח. בחמש שנותיו האחרונות, לאחר החלטה לעסוק בדברים אחרים בחייו, כולל עסקים מוצלחים והיכרות עם אנשים בהם מצא שותפים אמיתיים גם בפן המקצועי וגם בפן האישי, הטיס מסוק פרטי שרכש בשותפות. הטיסות היו תחביב עיקרי שלו בהן תמיד ציין שרואה את מדינת ישראל היפה מלמעלה, אהבת הארץ והנופים היוו חלק ניכר מהימים אותם העביר ומילאו אותו באושר. לאחר מספר חודשים שרכש מסוק חדש, יצא לטיסה בשבת לטיול הקבוע שלו עם טייס נוסף באזור צפון הארץ, טיסה ממנה לא שב. ניתן למצוא נחמה אל מול האובדן הקשה בכך שהלך בדרך בה עשה את מה שהכי אהב - לטוס.
חיים ביננבאום
1949-2020, בן 70 בלכתו במהלך טיסה שכל כך אהב
חיים נולד בשנת 1949, שירת בצנחנים בגדוד 202, ולאחר שחרורו כקצין ניהל חברת בניה משפחתית, הקים מבני מגורים ותעשייה בערי המרכז, ופיתח שכונת מגורים חדשה בבאר יעקב. לחיים היו תחביבים רבים – טיולים, היסטוריה, אופנועים, טרקטורונים וכמובן מצנח רחיפה ממונע. המוטו של חיים היה שאת החיים המאושרים צריך לקחת, כי איש לא יתן לך במתנה, ומימש את המוטו שלו במסעות רבים בארץ ובחו"ל. בגיל 61 עבר דום לב עם החייאה מוצלחת, ולא עצר מלהמשיך בעשייה. חצי שנה לאחר יום הולדתו ה-70, בשיאה של מגיפת הקורונה, יצא לטיסה של קבוצת "הסנוניות" סביב הכנרת, טיסה ממנה לא שב. ניתן למצוא נחמה אל מול האובדן הקשה בכך שסיים את חייו כשהוא עשה את מה שאהב. חיים הותיר אחריו את מירה רעייתו, שלושה ילדים ו-10 נכדים.
משה רפאל
1949-2020, בן 71 בלכתו מסיבוכי מחלה
משה רפאל נולד בשנת 1949, בגיל התיכון עבר מחיפה לקיבוץ יד מרדכי. שירת בצנחנים בגדוד 890. בשנת 1984 המשפחה שהקים בקיבוץ עברה להתגורר באזור חיפה. משה היה איש אשכולות, אוטודידקט, יזם בנשמתו, ממציא פטנטים בתחום הרפואה- כמו המצאת הגלולה שמצלמת את המעיים. משה אהב את החיים, היה אופטימי מטבעו, חי את החיים עד יומו האחרון.
אהב והתאמן בקראטה, עסק ולמד צילום כתחביב. בשנותיו האחרונות, החל ללמוד ולהטיס בקאי. הטיסה בבקאי הפיחה בו חיים ונתנה לו הרגשה של אושר רב. משה היה איש חברותי, בעל חוש הומור שנון, אוהב אנשים, איש שיחה מעניין ורגיש לזולת.
הותיר אחריו רעיה, 3 ילדים ו5 נכדים.
צחי אידליץ
1959-2019, בן 60 בלכתו ממחלה קשה
צחי אידליץ, יליד 1959, נולד וגדל בירושלים, איש משפחה למופת, הקים מפעל לתכשיטים והיה פעיל באגודת הפועל ירושלים. הספיק לחגוג יומהולדת 60 ולחבק נכדה ראשונה, ולא איבד את האופטימיות עד שליבו נדם.
התחביב שגרם לו אושר עצום היה לטוס. הוא טס על הממ"ג שלו ובנוסף עשה רישיון על צסנה 172 ורכש מטוס קל איתו טס בארץ ומעבר לים. צחי היה חבר אמיתי להרבה מאוד אנשים, עשה טוב וזכה להרבה אהבה.
נותר הגעגוע🙏🏻🤍
עמיר שלום
1963-2014, בן 51 בלכתו
עמיר נולד ב 1963 ברמת גן והיה הבן השני מבין ארבעה ילדים. אביו היה שוטר קשוח, ואימו עקרת בית. הוא היה גולש אוויר וטייס ישראלי שחיבתו העזה לטיסה ושמיים מגדירה את כל הווייתו. עמיר היה רב גוני, רב כשרונות ולא הרגיש מחוייב להתמיד בתחומי העניין והחקר שלו. בין עיסוקיו הרבים תמצאו משפטים, עורכות דין, מרצה למתמטיקה וסטטיסטיקה, הנדסת חשמל, משחק (על בימת "הסימטא", פסטיבל עכו), ועוד. ב 1991 החל להתמקד במה שיהפוך לתחביב הראשי, המקצוע, ומרכז חייו – תעופה. הוא התחיל בקורס טיס והמשיך לגלישה אוירית, דאייה, מדריך מצנחי רחיפה, מדריך ובוחן רת"א לממ"ג, מדריך אז"מ, וטיסה בתעופה הכללית. בגלישה האווירית, הוא כיהן תקופה כיו"ר האגודה, היה אלוף הארץ וזכה בתחרויות גלישה בעולם. במקביל לתעופה, פיתח עמיר קריירות נוספות - המשחק, והתמחות במשרד עורכי דין.
יצחק גלנטי
1937-2012, בן 75 בלכתו ממחלה קשה
גלנטי נולד בדמשק, ובשנת 1945 עלה לארץ ישראל במסגרת מבצע האלף. בעל תואר ראשון בגאוגרפיה ובמדע המדינה ותואר שני בגאולוגיה וארכאולוגיה מאוניברסיטת חיפה. במרוצת השנים היה גם חבר ועד עמותת הממג"ים היה ממייסדי התנועה הדמוקרטית בחיפה, שלימים התאחדה עם שינוי והצטרפה לתנועת ד"ש. בשנות ה-70 היה חבר מזכירות תנועת ד"ש בחיפה ומחוז הצפון, וכיהן מטעמה כחבר במועצת הפועלים של חיפה. היה יו"ר חטיבת ההנדסאים והטכנאים וחבר המזכירות הארצית של ועד עובדי חברת החשמל. היה חבר בוועידת ההסתדרות ה-13. עבד כ-40 שנה בחברת החשמל במגוון תפקידים, ובמקביל עסק בארכאולוגיה ימית ויבשתית. היה טייס חובב, במסגרת זו זכה במקום השביעי באליפות העולם לטייס בכלי טיס זעירים (אנגליה 2003). בנוסף לכך היה חובב צלילה, שיט וסיורי שטח.